ראשיראשי   אודות אני אוהב ישראל   שלח לחברשלח לחבר
הוסיפו לב אוהב ישראל קבלו סטיקר עשר הסיבות ישראלים יפים תמונות ישראל ישראל מועדפי ישראל
מקור: Ynet
כחול-לבן בחלל

אילן רמון היה האסטרונאוט הישראלי הראשון, אך ישראל לא חיכתה לו כדי להניף את הדגל מחוץ לכדור הארץ. קצת על ההיסטוריה של ישראל בחלל.

שיגורו של אלוף משנה אילן רמון על המעבורת של נאס"א היה השיא של פעילות ישראלית בתחום החלל, שנמשכת כבר כארבעה עשורים.

העניין הישראלי בחלל החל בשנות ה-60 והתמקד בפעילות מחקר באוניברסיטאות. בשנת 1963 הקימה האקדמיה הישראלית למדעים את הוועדה הלאומית לחקר החלל, ובשנים שלאחר-מכן החלו חוקרים ישראלים לבצע ולפרסם מחקרים בתחום החלל יחד עם עמיתים מחו"ל.

לצד הפעילות המחקרית החלו מאמצים להקים תעשיית חלל, שתנצל את היתרונות הישראליים בתחום הטכנולוגיה. בשנת 1983 הוקמה סוכנות החלל הישראלית, כגוף שפועל ליד משרד המדע. הסוכנות אמונה על מחקר, פיתוח ויישום של פרוייקטים ישראליים בתחום החלל. בין השאר היא אחראית גם על שיתוף הפעולה עם גופים מקבילים בחו"ל, בהם סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א), הצרפתית והגרמנית. בראש סוכנות החלל הישראלית עומד אבי הר-אבן, שמשרדו ממוקם ברחוב המסגר בתל-אביב.

ישראל נכנסה למועדון

חמש שנים אחרי הקמת סוכנות החלל, נכנסה ישראל באופן רשמי לעידן החלל עם שיגורו של הלוויין "אופק 1" ב-1988. ההישג היה כפול שכן לא היה מדובר רק בלוויין כחול-לבן, אלא גם במשגר מתוצרת ישראל, הנושא את השם המבטיח "שביט". בכך הצטרפה ישראל למועדון מכובד ואקסקלוסיבי של מדינות בודדות שייצרו ושיגרו לוויינים על גבי משגר מתוצרתן. פרויקט "אופק" היה עבור ישראל כרטיס כניסה לעוד מועדון מכובד ויוקרתי, שחברות בו בין השאר ארה"ב ורוסיה - מועדון המדינות המחזיקות בלווייני ריגול.

"אופק 2" היה הבא בתור (1990), ואחריו בא תורו של "אופק 3", ששוגר בשנת 1995, ועליו מצלמה משוכללת מתוצרת חברת "אל אופ". בעת שיגורו התפאר בכיר בתעשיה האוירית ביכולותיה של המצלמה ואמר כי "אופק 3 מצליח לצלם מספרי רישוי של מכוניות בבגדד". לפני כשנה וחצי פסקה פעולתו של "אופק 3", משום שאזל הגז המאפשר לתקן את מסלולו בחלל. עוד קודם לכן החלו בסוכנות החלל הישראלית ובתעשיה האוירית להתכונן לשיגורו של "אופק 4", אולם השיגור נחל כישלון, לאחר שבמהלכו אירעה תקלה, והלוויין נפל לים.

ב-29 במאי 2002 שוגר לחלל הלוויין "אופק 5", שנבנה על-ידי התעשיה האוירית בעלות מוערכת של כ-60 מיליון דולר. "אופק 5" יקיף את כדור הארץ מדי שעה וחצי בגובה ממוצע של כ-450 ק"מ, וישמש גם הוא, בין היתר, לצורכי מודיעין.

בשונה מקודמו, שיגורו של "אופק 5" נחל הצלחה, וכיומיים אחרי השיגור התקבלו בתחנת הקרקע של התעשייה האווירית צילומים של אזורים בעלי עניין במזרח התיכון, שצילם "אופק 5" ברזולוציה של פחות ממטר. יכולותיו המדוייקות של הלוויין לא נמסרו, אולם חזי כרמל, מומחה ישראלי ללוויינים, אמר בראיון ל-ynet אחרי השיגור: "לוויינים אמריקנים מסוגלים לצלם היום גופים בגודל של 20 ס"מ ברזולציה טובה מאוד".

לא רק צבא

ברצועת הלוויינים שסביב כדור הארץ מרחפים גם נציגים ישראלים נוספים - המשמשים לצרכים אחרים. הבכיר שביניהם הוא "עמוס", לוויין שפותח בתעשיה האווירית ושוגר לחלל במאי 1996 באמצעות משגר צרפתי מסוג ARIANE. "עמוס" משמש, בין היתר, לצורכי תקשורת טלפונית וקליטה של שידורי טלוויזיה, והוא למעשה הלוויין באמצעותו מעבירה חברת YES את השידורים ללקוחותיה.


נציג ישראלי נוסף בחלל הוא הלוויין של הטכניון "טכסאט-גארווין". במחצית שנות
התשעים הוחלט לבנות בטכניון לוויין מדעי קטן על-ידי הסטודנטים, בסיוע מדענים עולים שהגיעו מחבר העמים. משרד המדע השקיע כ-2.5 מיליון דולר בפרויקט, משקיע יהודי אמריקני בשם יוסף גארווין השקיע סכום דומה, והלוויין שוגר לחלל ב-1995 מאתר שיגור בבסיס צבאי בצפון רוסיה. אולם גם הפעם נכונה ללוויין הישראלי אכזבה: המשגר הרוסי ששיגר אותו נכשל, והקשר עם הלוויין נותק. רק ביולי 1998 שוגר בהצלחה לוויין נוסף. הלוויין נמצא בחלל עד היום, ומדעני הטכניון עורכים עליו ניסויים שונים, בין היתר בעזרת מצלמה משוכללת תוצרת חברת "אל אופ".

גם נציג ישראלי פרטי יש בשמיים. מדובר בלוויין הצילום "ארוס A1" של חברת "אימג'סאט", ששוגר בדצמבר 2000 מרוסיה. אמנם מדובר בחברה פרטית, שהזמינה את בניית הלוויין בתעשייה האווירית, אולם הלקוחה הראשונה של החברה הייתה דווקא מדינת ישראל, שעשתה שימוש בצילומים של "ארוס" בתקופה שבין סיום "חייו" של "אופק 3" והאכזבה מכישלון שיגורו של "אופק 4" - לבין שיגורו של "אופק 5" לאחרונה. הלוויין משמש לצילומים צבאיים ואזרחיים, ובין לקוחותיו נמנים גם גופים מאסיה ומארה"ב. על-פי פרסומים משנת 1999, בכוונת "אימג'סאט" לשגר לחלל שבעה לוויינים נוספים, שיכסו את כדור הארץ כיסוי מלא.

צרעות בחלל

במסגרת שיתוף הפעולה עם נאס"א, שוגרו לחלל מספר ניסויים שמקורם באוניברסיטאות ישראליות, וכן ניסויים השייכים לפרוייקטים שישראל משתתפת בהם. הניסוי העיקרי הוא צילום של סופות אבק מעל המזרח התיכון, שיבחן את מידת השפעתם על מגז האוויר והתחממות כדור הארץ.

ניסוי נוסף יכלול צרעות, והוא נועד לבחון את השינויים העוברים עליהן במצב של היעדר כוח כבידה. מטרתו הסופית של ניסוי זה היא למנוע כאבי ראש ובחילות של אסטרונאוטים בזמן שהייתם בחלל. את הציוד לקיום הניסוי בנתה התעשיה האווירית, והחוקר הראשי של הניסוי היה מדען מאוניברסיטת תל אביב.

זוית ישראלית נוספת במשימה הנוכחית היא מעורבותה של חברת "מטרנה" הישראלית, המייצרת תחליפי חלב אם לתינוקות, בניסוי הבוחן מזון המיועד לאסטרונאוטים. נאס"א פנתה למכון הישראלי לרפואת חלל, בראשות ד"ר ערן שנקר, וביקשה סיוע במציאת מזון שימנע בעיות רפואיות שונות בהם נתקלים האסטרונאוטים בחלל, כגון אובדן מינרלים וזיהומים במערכת העיכול. המכון גילה שלתכשירים פרו-ביוטיים יש את היכולת להפחית את התופעות ופנה לחברה הישראלית. החברה פיתחה אבקה ממנה ניתן להפיק משקה בחלל, ומשלוח של האבקה יישלח לחלל, שם ינסו אותו אנשי הצוות.

וגם עכברים וגבישים

ניסויים ישראלים נוספים ששוגרו לחלל נועדו לבחון את התפתחתם של עוברי עכברים ותאי עצם בתנאי חוסר משקל, וכן ניסויים ופרוייקטים בנושאי מיפוי כדור הארץ וחיזוי מזג אויר. כמו כן יבצע רמון ניסוי של תלמידים מכיתה ח' מחטיבת הביניים "אורט - יוני נתניהו" בקריית מוצקין, שיבדוק קצב וכיוון התפתחות של גבישים כימיים בחלל.

ניסוי נוסף בו משתתפים תלמידים מישראל הוא סדרת ניסוי "StarShine". מדובר בלוויין קטן המורכב מכאלף מראות שלוטשו על ידי תלמידי בתי ספר מכל העולם, לרבות ישראל. מטרת הניסוי, מלבד מעורבות התלמידים בו ולימוד נושא החלל - היא מעקב אחר הידרדרות במסלולו של הלוויין, ממנה ניתן ללמוד על שינויים בצפיפות האטמוספירה ותרומת השמש לנושא זה. "Starshine 1" שוגר לחלל בהצלחה ב-1999. "Starshine 2" ו-"Starshine 3" ב-2001, והלוויינים הבאים בתור ישוגרו לחלל בשנה הבאה.

חזרה לעמוד הכתבות והמאמרים המלא >>

בניית אתרים  |  עיצוב אתרים  |  עיצוב אתר  |  עיצוב לוגו  |  אינדקס תגיות  |  אינדקס אתרים  |  דומיינים למכירה  |  דומיין למכירה  |  אחסון אתרים

כל הזכויות שמורות © האתר הלאומי הראשון לארץ ישראל iloveisrael.org.il  |  ישראל  |  קישורים  |  פנו אלינו